חוק מוסר תשלומים לעסקים קטנים ובינוניים

תזכיר חוק 

א.      שם החוק המוצע           
חוק מוסר תשלומים לעסקים קטנים ובינוניים, התשע"ה–­2015

ב.      מטרת החוק המוצע והצורך בו    

פעילות עסקים קטנים ובינוניים בישראל מאופיינת בחסמים רבים במגוון תחומים הנוגעים לפעילות היומיומית, לשרידות העסק, להתפתחותו ולמיצוי פוטנציאל שלו. בכלל זה בולטת בעיית תזרים בעקבות דחיית תשלומים למועדים ארוכים על ידי לקוחות איתנים וגדולים, הן במגזר הציבורי והן במגזר הפרטי. לפי נתוני הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה, בשנת 2013 עמד ממוצע ימי האשראי בכלל המשק (המגזרים הציבורי והעסקי) על 73 יום, ועסקים קטנים ובינוניים רבים מצויים גם בקצה המרוחק של הממוצע ומקבלים את התמורה בעד העסקאות אף במועדים מאוחרים יותר באופן משמעותי ולעיתים אף בחלוף 150 יום ויותר. פרקטיקה זו של דחיית תשלומים מקשה במיוחד על עסקים קטנים ובינוניים הנעדרים את היכולות הפיננסיות שיאפשרו להם להמתין פרקי זמן כה ארוכים עד לקבלת התשלום מחד ומאידך ניצבים בפני קשיי מימון ואשראי נוכח היעדר פתרונות מספקים מצד המערכת הבנקאית ובכלל זה, יוקר פתרונות האשראי הקיימים עבור עסקים מסוג זה. בעיות אלו נובעות מגודלו של העסק הקטן או הבינוני מול המערכות הגדולות במשק ובכלל זה המערכות האמונות על אספקת האשראי, כמו גם המערכות הציבוריות כשהן פועלות בתחום הרכש (שירותים או טובין) ועסקים גדולים המסתייעים בעסקים קטנים ובינוניים כקבלני משנה לעבודתם.

יש לייחס משנה תוקף לקשיים ההישרדותיים של העסקים הקטנים והיזמים בשל דחיית תשלומים נוכח התרחבות היקף התופעה של העסקת פרילנסרים בעבודות בהן הכנסת העוסק בעד העסקה מקבילה לשכר שכירים בפועל.

 על מנת לשפר את סיכויי ההישרדות ואפשרויות ההתפתחות של עסקים אלו, מבקשת הממשלה לשפר את תנאי עשיית העסקים והיזמות בישראל באמצעות החוק הייעודי המוצע הקובע מועדי תשלום מקסימאליים במשק בגין אספקת טובין, מתן שירותים או ביצוע עבודה על ידי עסק קטן או בינוני.

כל זאת בהתאם לעקרונות של שיפור תנאי עשיית העסקים הנהוגים במדינות ה-OECD  ובכלל זה, דירקטיבה של האיחוד האירופי - DIRECTIVE 2011/7/EU OF THE EUROPEAN PARLIAMENT AND OF THE COUNCIL"", אשר רואה בנוהג התשלומים המאוחרים נוהג הפוגע בכלכלה באופן מהותי כדלקמן:

"[…] late payment negatively affects liquidity and complicates the financial management of undertakings. It also affects their competitiveness and profitability when the creditor needs to obtain external financing because of late payment. The risk of such negative effects strongly increases in periods of economic downturn when access to financing is more difficult."

 בהתאם מנחה הדירקטיבה את המדינות החברות באיחוד האירופי להסדיר את מועדי התשלום לספקים, הן בהתייחס לעסקאות במגזר הציבורי והן בהתייחס לעסקאות במגזר הפרטי, כך שימי האשראי בעסקאות ספקים מול המגזר הציבורי יעמדו על מקסימום 30 יום וימי האשראי בעסקאות  מול המגזר הפרטי יעמדו על מקסימום 60 יום. הדירקטיבה יושמה ומיושמת גם בימים אלו במדינות רבות החברות באיחוד האירופי באמצעות חקיקה מדינתית ברוח זו.

להלן חלק מדברי ההסבר לחוק: 

 סעיף 1          מוצע לעגן בחוק המוצע את מטרתו – הסדרת ביצוע תשלומים לעסק קטן או בינוני בתהליכי אספקת טובין ושירותים או לביצוע עבודה.

סעיף 2          מוצע להגדיר מונחים שונים בחוק המוצע ובהם המונח:      
"עסק קטן" או "עסק בינוני" – הגדרה של העסקים עליהם יחול החוק, בהתייחס למספר המועסקים וגובה ההכנסה השנתית. ההגדרה המוצעת בחוק הנה ההגדרה שעוגנה בהצעת החוק הממשלתית - הצעת חוק לעידוד עסקים קטנים ובינוניים, התשע"ב-2012, וכפי שהיא מוגשת בימים אלו לאישור הממשלה בשנית בשם הצעת חוק עסקים קטנים ובינוניים, התשע"ה-2015.

סעיף 3              בהתאם לנתוני המשק בדבר היקפי ימי האשראי המאוחרים באופן משמעותי עבור ספקים המהווים עסקים קטנים ובינוניים ומדיניות המדינות המתפתחות בעולם בעניין צמצום ימי האשראי מוצע כדלקמן:

סעיף 3 (א)      משרדי ממשלה, גופים שהוקמו לפי דין, קופת חולים, מוסד להשכלה גבוהה, גוף מתוקצב וגוף נתמך אשר התקשרו עם עסק קטן או בינוני בחוזה לביצוע עסקה בטובין, או לביצוע עבודה או לרכישת שירותים (כולם ביחד: "עסקה"), ישלמו את התמורה בעד העסקה לא יאוחר מ-30 ימים שלאחר החודש בו הוגש החשבון (להלן: "מועד לתשלום החשבון"). החשבון יוגש על ידי הספק כשהוא תקין ומלא באופן שמקיים את תנאי החוזה המהותיים לצורך קבלת התמורה.

סעיף 3(ב)       בהתקשרות מסחרית בין גופים פרטיים, לביצוע עסקה בטובין או לביצוע עבודה או לרכישת שירותים, אשר בה הספק הוא עסק קטן או בינוני, ישלם הלקוח את התמורה בעד העסקה לא יאוחר מ-45 ימים שלאחר החודש בו הוגש החשבון (להלן: "מועד תשלום חשבון"). החשבון יוגש על ידי הספק כשהוא תקין ומלא באופן שמקיים את תנאי החוזה המהותיים לצורך קבלת התמורה.

סעיף 3(ג)        חשבון שיוגש באופן שאינו תקין ומלא כך שאינו מקיים את תנאי החוזה המהותיים לצורך קבלת התמורה, יוחזר לספק בתוך 7 ימים ממועד הגשתו בפעם האחרונה. לכשיוחזר החשבון על ידי הספק כשהוא תקין ומלא באופן שמקיים את תנאי החוזה המהותיים לצורך קבלת התמורה יחול המועד לתשלום החשבון כאמור בסעיפים 3(א) ו-3(ב), לפי העניין.   

סעיף 4              נוכח חשיבות תשלום החשבון במועדים שנקבעו בחוק, מוצע כי המועדים האמורים ייאכפו באופנים הבאים: 

סעיף 4(א)       איחור בתשלום התמורה לספק בעד העסקה מעבר למועדים הקבועים בחוק המוצע יזכה את הספק בתוספת הפרשי הצמדה וריבית על התמורה הקבועה בחשבון.

סעיף 4(ב)       איחור של 15 יום ומעלה בתשלום התמורה לספק בעד העסקה מעבר למועדים הקבועים בחוק יזכה את הספק בתוספת הפרשי הצמדה וריבית על התמורה הקבועה בחשבון ובתוספת 5% מגובה התמורה שלא שולמה עד המועד לתשלום החשבון, אך לא פחות מסך של 25,000 ש"ח.

סעיף 5          מוצע לקבוע בחוק המוצע כי השר ימונה על ביצוע חוק זה, לרבות התקנת תקנות מכוחו לגבי מועדי תשלום ארוכים מהקבוע בסעיף 3 והקלות בהסדרי הפיצויים הקבועים בסעיף 4 בהתייחס לסוגי עסקים המעורבים בעסקה, סוגי עסקאות ומאפייניהן, בין בתנאים ובין בדרך כלל.

סעיף 6              חיובים לפי חוק זה, יראו אותם, לעניין כל דין, כחלק מן החוזה בין הספק ללקוח כך שבעניינם של חיובים לפי חוק זה, יחולו על הצדדים  גם החיובים והסעדים הקבועים בחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973 ובחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א-1970.

סעיף 7                    על מנת לאפשר למשק היערכות נדרשת לצורך עמידה בהוראות חוק זה, הן ביחס להתקשרויות קיימות והן ביחס להתקשרויות עתידיות, מוצע לקבוע כי יום תחילתו של חוק זה יהא 90 יום מפרסומו.