בית המשפט העליון, במסגרת ערעור "בגלגול שלישי", נדרש לשאלה מה דינן של זכויות מותנות בתכנית מתאר מקומית לאחר אישורן, לצורך החיוב בהיטל השבחה...
קרא עודלאחרונה, עסק בית המשפט העליון בשאלת חובת ההשבה של היטל השבחה ששילם בעל מקרקעין לרשות, אשר אין מחלוקת כי נגבה כדין, בנסיבות שבהן פג תוקפה של תכנית המתאר שמכוחה נגבה ההיטל בבעלות המשיבים בקרקע.
בתחילת שנות השמונים התקשרו בעלי קרקע עם חברה בשם אלקונטרן בהסכם קומבינציה לחכירת הקרקע לשם בניית מלון דירות. בתמורה לזכויות החכירה, התחייבה אלקונטרן, בין היתר, לשאת בכל התשלומים שיידרשו בשל הבניה לרבות היטל השבחה. אלקונטרן קידמה תוכנית מקומית ששינתה את יעוד הקרקע מיעוד פרטי פתוח לשטח לבינוי מלון דירות. תוכנית זו אושרה על ידי רשויות התכנון ביום 17.10.88 והשביחה את הקרקע ועל כן נדרשו בעלי הקרקע לשלם לעירייה היטל השבחה. בהתאם להסכם הקומבינציה, נדרשה אלקונטרן לשאת בתשלום זה ולאחר משא ומתן שקיימה עם העירייה, שילמה את היטל ההשבחה.
קרא עודהמעשה שלנו עוסק בבני משפחה אשר היו החוכרים לדורות של נכס מקרקעין אשר בעליו הינה רשות הפיתוח, ואשר נוהל בידי מינהל מקרקעי ישראל, על פי חוזה חכירה לתקופה של 49 שנה. סמוך לפני סיום תקופת החכירה המקורית, בעקבות בקשה שהגישו לחידוש החכירה, קיבלה המשפחה דרישה לתשלום דמי היוון מאת ממ"י וזאת כתנאי לחתימת חוזה חכירה ל 49 שנים נוספות. המשפחה החלה לנהל מו"מ עם המינהל בקשר לכך. בתוך כך הגיעה תקופת החכירה המקורית לסיומה, אך המשפחה המשיכה להחזיק במקרקעין.
קרא עוד
