יש מי שטוען כי האוכלוסיה החרדית נוטה להקיף עצה בחומות...וירטואליות בעיקר.
מובן שלהתכנסות זו יש תכלית: מטרתה הינה התכנסות חברתית היוצרת מרחב מוגן, שבתוכו ניתן לקיים חיים דתיים מלאים על כל דקדוקיהם ומוסדותיהם.
בעבר התרכזה מרבית האוכלוסיה בערים ירושלים ובני ברק, אך קצב הגידול המהיר במגזר, עלית מחירי הדירות בערים הגדולות והיעדר עתודות קרקע סמוכות גרמו למצוקת דיור והובילו לחיפוש אזורים מחוץ לשטח העירוני המפותח.
בשנות ב80 וה90 הוחל בבניית יישובים חרדיים מעבר לקו הירוק ובגבולותיו, שצמחו במהרה לערים.
וגם כאן, ייצרה מצוקת הדיור פתרונות חילופיים.
משפחה שהקימה את ביתה באחת מהיישובים הנ"ל, גדלה עם השנים לתשעה נפשות. היות ודירתם היתה בקומה העליונה, ביקשו להרחיב אותה במקום גג הרעפים שמעליהם, כך שיוכלו לחיות במרווח.
כנהוג בתהליכים אלו, הכינו תכניות בניה ופיתוח והגישו אותן למחלקת הרישוי.
במקביל, כמתבקש, ביקשו להחתים את השכנים על הסכמתם להרחבה.
העירייה הסכימה למהלך ונתנה את ברכת הדרך, וכך גם מרבית השכנים. עם זאת, בישרות האחרונה הם נתקלו ב"מוקש": שני שכנים, אחד מהבניין שלהם ואחד מהבניין הסמוך הגישו את התנגדותם.
אלו אומרים: התוספת תסתיר לי את הנוף...
ואלו טוענים כי הבניה חרגה מהאישורים שניתנו...
כל אחד וסיבותיו עימו.
בשלב זה, פנתה המשפחה לעזרת משרדנו.
מצוקת המשפחה נגעה ללב ואנו החלטנו לא לוותר.
מיד פעלנו לבדוק את כל מסמכי התוכנית שהוגשה, יחד עם מסמכי התבעו"ת החלות באזור.
כן לא בחלנו בבדיקת מקרים קודמים שאושרו על ידי הוועדה, ואשר עשויים להוות בבחינת תקדים למקרה שלנו.
לשמחתנו, ככל שמועד הדיון בהתנגדויות קרב ובא, מצאנו עוד ועוד תימוכין לעמדתנו, כי ניתן להוסיף את הקומה המבוקשת.
בימים אלו, דומה שניתן לברך על המוגמר: הועדה צפויה לקבל את טענותינו, כך שהמשפחה אמורה להמשיך בבניית הבית.
