אחת השאלות החשובות ביותר בהקשר של זכויות האדם והאזרח היא שאלת ההתנגשות בין זכויות שונות. כלומר, מה קורה כאשר מימוש של זכות אחת באה על חשבון או סותרת אינטרס ציבורי או צורך כלשהו של המדינה. השאלה היא מתי ניתן לפגוע או להגביל זכויות אדם ואזרח, בייחוד מכיוון שלמעשה אף זכות אינה מוחלטת והם תמיד מתקיימות מתוך יחסים זו עם זו ועם צרכים של החברה והמדינה.
אחת הסתירות מתקיימת כאשר ישנה התנגשות בין שמירת הסדר הציבורי (בניהן הפקעה של קרקעות לצרכי ציבור) והזכות לקניין...
אחת מהבעיות בערים גדולות וצפופות כמו תל אביב, היא מחסור במקומות חניה.
בעיקר כאשר לרוב משקי הבית יש כיום יותר מרכב אחד ובמקרה הטוב, רק מקום חניה אחד... פתרון נפוץ הוא חכירה או שכירות מקום חניה כנכס נפרד.
האם ניתן לחכור לדורות, חניה בבית משותף, ללא רישום בטאבו?
האם כל חכירה היא לדורות?
...מפגישותיי הרבות עם יזמים אשר עומדים בפני השקעה עולה כי מרביתם אינם מבינים את מהות ההתחייבויות אשר הם לוקחים על עצמם ואת השלבים השונים בהתקשרות בהסכם השקעה. חשוב, לפני חתימה על הסכם השקעה מפורט להתקשר בהסכם עקרונות אשר מסדיר כבר בשלב הראשון את ההסכמות המשפטיות והמסחריות בין הצדדים. ולמרות זאת, לבתי המשפט מגיעות תביעות רבות העוסקות בשלבים השונים של התקשרות בהסכם עם משקיע.
קרא עודבית המשפט העליון, במסגרת ערעור "בגלגול שלישי", נדרש לשאלה מה דינן של זכויות מותנות בתכנית מתאר מקומית לאחר אישורן, לצורך החיוב בהיטל השבחה...
קרא עודאחד מידידנו, לקוח המשרד, קיבל לפני כשנה תביעה מחרידה לביתו, בסך של 2 מיליון ₪. בתחילה, אחזה בו בהלה. לכתב התביעה צורפו חוות דעת של מהנדסים מומחים אשר תמכו בהיקף הנזק הנטען והוסיפו וטענו כי הוא חב במלוא הנזק...
קרא עודהאם יהיה זכאי בני לקבלת אישור כי על מכירת מקרקעין יחולו הוראות חוק מיסוי מקרקעין (הגדלת ההיצע של דירות מגורים - הוראת השעה), התשע"א - 2011 המקנה הטבה במס שבח למרות שמדובר בחלקות נפרדות בשל העובדה שבמקור היוו חטיבת קרקע רצופה.
קרא עודהשוק מלא בהזדמנויות להשקעה. החלטתם לעשות מעשה וקניתם נכס נדלן להשקעה. זמן מה לאחר מכן, החלטתם לממש את הנכס.
איך תדאגו שרשויות המס לא יטילו עליכם את שיעורי המס השוליים על פי הפקודה הגבוהים משמעותית משיעורי המס ההוניים ? איך ניתן לסווג רווח כרווח הוני ולא כפירותי ?
קרא עודהעובדות:
המעשה שלנו עוסק בבני משפחה אשר היו החוכרים לדורות של נכס מקרקעין אשר בעליו הינה רשות הפיתוח, ואשר נוהל בידי מינהל מקרקעי ישראל, על פי חוזה חכירה לתקופה של 49 שנה. סמוך לפני סיום תקופת החכירה המקורית, בעקבות בקשה שהגישו לחידוש החכירה, קיבלה המשפחה דרישה לתשלום דמי היוון מאת ממ"י וזאת כתנאי לחתימת חוזה חכירה ל 49 שנים נוספות. המשפחה החלה לנהל מו"מ עם המינהל בקשר לכך. בתוך כך הגיעה תקופת החכירה המקורית לסיומה, אך המשפחה המשיכה להחזיק במקרקעין.
קרא עודתכנית בניין עיר אינה רק החלטה של תכנון ובניה, אלא כוללת היבטים חברתיים, דמוגרפיים, ביטחוניים וכד' שמשתנים חדשות לבקרים באקלים הפוליטי שלנו. בדיוק משום כך כשעלה בידכם לאשר תכנית בניה מול ועדת התכנון והבניה, חשוב להכות בברזל החם ולא להתמהמה.
ראו כיצד השתהותה של חברת נדל"ן עלתה לה ב"יוקר"...
קרא עוד1. בית המשפט המחוזי בנצרת בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים דן בסכסוך בין נישום למע"מ נצרת. מע"מ הוציא שומות בגין עסקות מקרקעין שונות שביצע המערער שעליהן לא דיווח למע"מ משום שטען כי העסקות לא נעשו על ידו כ"עוסק" במקרקעין, אלא כאדם פרטי. השגה שהגיש המערער נדחתה. מכאן הערעור, והמחלוקת שבמרכזו - האם במכירת המקרקעין בהם עסקינן עשה המערער כ"עוסק", אם לאו.
2. סעיף 1 לחוק מס ערך מוסף, קובע כי עסקה היא "מכירת נכס... בידי עוסק במהלך עסקו..." הגדרת המונח "עסק" הינה - "לרבות מקצוע או משלח יד". מכאן נובע כי אם אדם מוכר מקרקעין במהלך עסקו חייבת המכירה במע"מ.
3. בשל הגדרתו הלקונית של המונח "עסק" בחוק מע"מ, קבעו בתי המשפט מבחנים שיסייעו במתן תוכן למונח. בית המשפט העליון קבע בע"א 569/81 : "...המונח "עסק", במובנו הרחב, יש לו משמעות כלכלית. אך פעילות תרבותית או חברותית ופעילות בידור וספורט, שאין להן כל שימוש או מטרה כלכליים, אינן עסק."
