כיסוי ביטוחי לפרויקט נדלן - ייזהר הקבלן

בבית המשפט המחוזי בתל אביב נידונה תביעה שהגישה חברה פרטית העוסקת בייזום, ניהול וביצוע פרויקטים בנדל"ן כנגד שתי חברות פרטיות שביצעו את חיפויי השיש בבניין. הנתבעות, שביצעו את הפרויקט באמצעות קבלני משנה, הגישו נגד האחרונים הודעת צד ג'.
התובעת טענה כי בפרויקט אירעו מספר תקריות של נפילת אבני החיפוי שהותקנו בבנייני הפרויקט, וכי זה נגרם עקב  ביצוע רשלני ולקוי של עבודות החיפוי על ידי הנתבעות. כן טענה התובעת כי התנהגותן של הנתבעות מקימה לטובתה עילת תביעה נזיקית בגין רשלנות וכן עילות תביעה על פי דיני החוזים, שכן המסגרת החוזית שבין הצדדים אפשרה לטענתה להעלות טענה מסוג זה.
הנתבעות והצדדים השלישיים דחו את טענות התובעת וטענו מס' טענות נגדיות:
1. יש למחוק את התביעה על הסף כנגדן בשל העדר יריבות שכן אין כל הסכם בין התובעת לנתבעות בנוגע לביצוע העבודות.
2. עבודתן אושרה על ידי מפקחים מטעם התובעת או מטעם הקבלן הראשי מטעמה.
3. הן אינן חבות בחובת זהירות קונקרטית כלפי התובעת.
4. הקשר הסיבתי בין הנזק הנטען לבין פועלן של הנתבעות, נותק בין היתר בשל מחדלם של הקבלן או של התובעת להודיע לנתבעות על קיומם  של ליקויים ולאפשר להם לתקנם.
5. הקבלן הפר את ההסכמים מולן ועל כן אין הן חבות בכל אחריות לפיהם, מה גם שאחריות זו הייתה מותנית בכך שתשולם להן מלוא התמורה החוזית על ידו, דבר שלא בוצע.
6. עוד טענו הנתבעות כי מחדלם של הקבלן או התובעת במתן הנחיות עבודה רשלניות, בפיקוח רשלני על עבודות הנתבעות ובגרימת נזקים באמצעות ביצוען של עבודות על ידי פועלים לא מקצועיים, מאיינים את הרשלנות הנטענת (והמוכחשת) של הנתבעות.
7. בנוגע לעילה החוזית שעניינה חוזה לטובת אדם שלישי, טענו הנתבעות כי התובעת לא הוכיחה כי אכן הייתה כוונה לתת לה זכות תביעה על פי ההסכם של כל אחת מהן עם הקבלן. הנתבעות דחו את טענות התובעת בנוגע לעילה מתחום דיני עשיית עושר.
חברות הביטוח, הן מצד היזם והן מצד הנתבעות, התנערו מכל כיסוי ביטוחי ולצדדים לא נותרה הברירה אלא להמשיך את ההתדיינות ביניהם. המשפט ערך שנים רבות. בסופן, קיבל בית המשפט המחוזי את מרבית טענות התובעת ופסק כנגד הנתבעות וכנגד הצדדים השלישיים.
לדידו של בית המשפט, התובעת הוכיחה את עוולת הרשלנות של הנתבעות וכן כי הנתבעות חייבות כלפיה בחובת זהירות מושגית וקונקרטית.
בית המשפט גם פסק כי התובעת הוכיחה את הקשר הסיבתי העובדתי בין התרשלות הנתבעות לבין נזקיה, ודחה, באופן חלקי בלבד, את טענת הנתבעות כי התובעת הייתה מודעת בזמן אמת לליקויים בעבודות החיפוי. בסופו של יום העמיד בית המשפט את אשמה התורם של התובעת על 50% מכלל הנזק.
לא מן הנמנע שכל הסיפור דלעיל היה נמנע אם היו יזמי הפרויקט וקבלני הביצוע דואגים לשקול את כלל הסיכונים הביטוחיים על מנת שחברות הביטוח לא היו מתנערות מחבותן.
מסקר בין בעלי מקצוע שנערך על ידי הח"מ, עולה כי מרבית סוכני הביטוח מגישים ללקוחותיהם פוליסה סטנדרטית לביטוח פרויקט נדל"ן, בלא לשים לב "לפרטים הקטנים" שהינם חיוניים.
דא עקא, שהמסקנות העולות מסיפור המעשה לעיל הינן כי על מנת לבטח פרויקט נדל"ן על סוכן הביטוח או יועץ הביטוח ללמוד ולהבין את הסיכונים הכרוכים הן לפרויקט עצמו במהלך ההקמה והן לסביבתו (צד ג') בכל אחד משלבי ההקמה, החל מהחפירה להצבת היסודות ועד לשלבים הסופיים של הגמר, ללא הבנתם והכרתם יתכנו פספוסים שעלולים לגרום לאי הכללתם של חלק מהסיכונים בכיסוי הביטוחי.
נזכיר כי פוליסת ביטוח קבלנים סטנדרטית כוללת שלושה פרקים:
א.פרק המכסה נזקים לפרויקט במהלך ההקמה
ב.פרק המכסה נזקים לצד שלישי
ג.פרק המכסה את אחריות המעביד כלפי עובדיו בפרויקט.
על כן, בחינת הסיכונים צריכה להיעשות בקשר לכל אחד מפרקי הנזק המתוארים לעיל.
עניין נוסף שראוי להזכירו הינו כי פוליסת "ביטוח קבלנים" שונה מפוליסות ביטוח רכוש וחבויות בין היתר בזה שהיא אינה פוליסה שנתית אלה פוליסה המתארכת לכל תקופת הקמת הפרויקט, החל מתחילת העבודה בשטח ועד למסירת המפתחות למזמין, בתוספת תקופת התחזוקה.
מאידך, הפרמיה לתשלום נקבעת מראש לפי שווי הפרויקט בתום ההקמה והיא איננה משתנה לאורך התקופה.
על כן, מומלץ לשקול להאריך במס' חודשים את תקופת הפוליסה מעבר למועד סיום הפרויקט הצפוי, על מנת שלא יהיה צורך לבקש מחברת הביטוח הארכה של הפוליסה, אשר צפוי לגרום לתוספת בעלות הביטוח.
 

על ידי: עו"ד יובל ברכה | 2011-12-15

תגיות:

www.webmeup.co.il אתר תדמית לעסק